פסק-דין בתיק רע"צ 30610-08-12

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות כבוד הרשמת איילת הרץ , מיום 15/7/12 ומיום 25/7/12 אשר ניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 2012237-97-1 בדבר דחיית בקשותיה של  המבקשת להסרת ההגבלות אשר הוטלו עליה מכוח סעיפים 66א(1) ו - 66א(2) לחוק הוצאה לפועל התשכ"ז 1967 ("להלן "חוק הוצאה לפועל") לעניין עיכוב יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה הישראלי  של המבקשת.

כ"כ קבעה כב' הרשמת בהחלטה זו כי הגבלות אלה יבוטלו בכפוף להמצאת 2 ערבים טובים

 להנחת דעתה  וכן נקבעו תנאים לאופן ביטול ההגבלות.

רקע:

המבקשת בת 73,  תושבת ואזרחית ארה"ב , אוחזת בדרכון אמריקאי.  מרכז חייה בארה"ב, נסמכת לטענתה על קצבת שארים  מהמל"ל וכן תגמולים ממשרד האוצר.  אחיה נפטר לאחרונה , עקב מחלה. נמנע מהמבקשת לשבת שבעה על אחיה , עם משפחתה. המבקשת מעוניינת להגיע ארצה לעלות לקבר אחיה ולחלוק לו כבוד אחרון.

טענות  המבקשת:

ביום 7/12/10 במסגרת תיק הוצל"פ 20-12237-97-1 הוטלו על המבקשת הגבלות מכוח סעיפים 66א(1) ו - 66א(2) לחוק ההוצאה לפועל ובין הגבלות אלה הגבלת  יציאתה מן הארץ והגבלת חידוש דרכונה הישראלי.

המבקשת הגישה בקשה לקביעת צו תשלומים שבה ניתנה החלטה ביום 9/5/12 לצו תשלומים בסך 600 ש"ח.  בצו זה קבעה כב' הרשמת כי כל עוד והמבקשת תעמוד בתשלומים לא יוטלו כנגדה הגבלות ויבוטל צו ההבאה, לא ינקטו כנגדה הליכי מאסר, עיקול ח"ן עו"ש, עיקול משכורת וכן לא ינקטו הליכי עיקול והוצאת מיטלטלין. 

המבקשת החלה בביצוע התשלומים ובד בבד הגישה בקשה להסרת ההגבלות שהוטלו עליה וזאת בשל העובדה כי הגבלות אלה לטענתה מוטלות על החייב המוחזק המשתמט מתשלום חובו ומשמקיימת המבקשת את צו התשלומים אינה מוחזקת כמשתמטת מתשלום חובותיה.

לטענת המבקשת , בוטלו ההגבלות  בבנק ישראל וכן על כרטיסי האשראי, אך כב' הרשמת לא נתנה דעתה להגבלות  בדבר עיכוב יציאה מן הארץ וחידוש דרכונה הישראלי של המבקשת נשוא בקשת רשות ערעור זו.

המבקשת הגישה בקשת ביטול הגבלת יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה ,  אשר קיבלו מענה  בהחלטה מיום 15/7/12 לפיה, הגבלות אלה יבוטלו בכפוף להמצאת 2 ערבים טובים להנחת דעתה של כב' רשמת הוצל"פ וכן נקבעו תנאים לאופן ביטול ההגבלות דנא.

לטענת המבקשת , כב' הרשמת שגתה  בהחלטתה מיום 15/7/12 ומיום 25/7/12 שכן הן נוגדות את הוראות חוק ההוצל"פ בכל הקשור לאופן ההגבלות וביטולן.  על אף בקשת ההבהרה של המבקשת על החלטת כב' הרשמת שבה הובאו כל הנימוקים לצורך להורות על ביטול ההגבלות על עיכוב יציאתה מן הארץ וחידוש דרכונה, כב' הרשמת לא נעתרה לבקשת המבקשת להסרת ההגבלות על עיכוב יציאתה וחידוש דרכונה.

ביטול ההגבלה הינו עניין שבשיקול דעתו של הרשם כאשר הוכח לשביעות רצונו כי החייב לא משתמט מקיום חובותיו. ומשלא נענו בקשותיה והבהרותיה החוזרות של המבקשת זו מבקשת רשות לערער כדי שביהמ"ש יורה על ביטול ההגבלות המצוינות לעיל.

לטענת המבקשת, החלטתה של כב' הרשמת בדבר העמדת ערבים, שעה שהמבקשת מתגוררת בחו"ל, אינן ברות ביצוע והן בניגוד לתכלית העמדת ערבים, שהיא למנוע הכבדה על ביצוע פסק הדין. החלטה זו שגויה לטענתה שכן המבקשת אינה מתגוררת בארץ והעמדת ערבים מכבידה עליה  ואינה תורמת מאומה לנושים.

אי הסרת עיכוב היציאה מכוח סעיף 66ד(ג) אינו עניין שבשיקול דעת של רשם ההוצל"פ , שכן המבקשת עמדה בתשלומי חובותיה  ובמצב זה לטענת המבקשת היה על כב' הרשמת להורות על ההגבלות בדבר עיכוב יציאה וחידוש דרכון ולא להפעיל שיקול דעת באם להסיר הגבלה זו או אחרת. מאידך בפסיקה נקבע כי הוראת ס' 66ד(ג)  הינה הוראה חד משמעית שאינה מותירה מקום לשיקול דעתו של הרשם הוצל"פ, הווה אומר משנכח הרשם כי החייב עומד בתשלומיו, עליו להורות על ביטול ההגבלות במסגרת תיק ההוצל"פ.

טענות המשיבה :

תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1997 בגין שקים שנמשכו ע"י החייבת בשנת 1996. יתרת החוב כיום עומד על סך 500,237 ש"ח.  המבקשת לא שילמה חובה ולא גילתה כל כוונה לפרוע חובה, הגם בתשלומים.

המבקשת בבקשתה תוקפת את החלטת ראש הוצל"פ בביטול  ההגבלות ליציאה מן הארץ ואי חידוש הדרכון.  לטענת המשיבה, צדקה ראש הוצל"פ בקביעתה כי בתשלום מספר בודד של תשלומים לאחר התעלמות מוחלטת של החוב במשך 15 שנה עדיין אין הוכחה ובטחון כי אין מדובר בחייבת המשתמטת מחובותיה, ההיפך הוא הנכון.

במשך כל השנים בהן נעדרה המבקשת מהארץ לא הרגישה צורך לבקר אחיה כשזה היה בין החיים , אלא רק כשידעה שקיצו קרב. לא הומצאה תעודת פטירה , הוכחה בדבר אשפוז במוסד סיעודי.